פס"ד בתביעת מזונות מבעל לשעבר המתגורר בחו"ל

כללי

1.      בפני תביעה למזונות ילדים ולמזונות עבר שהגישה התובעת 1 (להלן: "התובעת" ו/או "האם") בשמה ובשם ילדיה, התובעים 2-6: י' יליד 1992; ר' ח' ילידת 1993; ח' י' יליד 1996; ש' ילידת 2001 ונ' ילידת 2003 (להלן: "הקטינים") כנגד בעלה לשעבר-הנתבע (להלן: "הנתבע" ו/או "האב").

2.      התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1991. 

3.      הנתבע עזב את הארץ בחודש נובמבר 2004  ועבר להתגורר ב..., שם הוא מתגורר כיום .

4.      בני הזוג התגרשו זה מזה לפני כשנה,  ביום .... תשס"ח (בחודש ....2007 ). 

5.      הנתבע נישא בשנית ולאשתו הנוכחית שני ילדים מנישואים קודמים.

6.      התובעת והנתבע הינם בעלים במשותף של  דירה ב... המושכרת תמורת סך של 2,000 ש"ח לחודש.

7.      בתקופה שבין חודש פברואר 2006 עד חודש אוגוסט אותה שנה, העביר הנתבע לתובעת, באמצעות צד שלישי, סך של 1,500 $ לחודש. לאחר מכן העביר סך של 1,000$ לחודש עד חודש דצמבר 2006 ולאחר מכן חדל להעביר לה כספים פרט לסכום חד פעמי של 2,000$ שהעביר לה לאחר שהתגרשו (עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 10-20; לעניין הסכום החד פעמי ראה מוצג נ/1 וכן סע' 16-17 לכתב התביעה).

8.      בהחלטתי מיום 22/05/08, חייבתי את הנתבע במזונות זמניים בסך של 4,500 ש"ח לחודש (בש"א 52854/08).

9.      הנתבע לא התייצב לישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 11/12/08. נוכח כך, הוריתי בהחלטתי בדיון על מחיקת תצהיר עדותו הראשית של הנתבע, שהוגש רק בבוקרו של אותו יום, וכן על מחיקת התצהיר התומך בכתב הגנתו.

10. נוכח החלטתי כאמור בעניין מחיקת תצהיריו של הנתבע, יוצא אפוא כי כל שעומדת בפני בית המשפט בהליך זה היא גרסת התובעת ,עליו נחקרה על ידי ב"כ הנתבע, והיא בלבד.

11. בתום ישיבת ההוכחות ולאחר שמיעת הסיכומים הציע ביהמ"ש הצעה לצדדים.  ומאחר ולא עלה בידי ב"כ הנתבע להשיג את מרשו טלפונית באותו מעמד על מנת לעדכנו  בפרטי הצעת ביהמ"ש ,הודיעו ב"כ הצדדים כי יעדכנו את ביהמ"ש בתוצאות המו"מ. ביום 15/12/08 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת לפיה הם מנהלים מו"מ. בהחלטתי מיום 16/12/08, הוריתי לצדדים לעדכן בעניין עד ליום 23/12/08. נוכח כך שלא הוגשה כל הודעת עדכון כאמור, קבעתי בהחלטתי מיום 31/12/08 כי באם לא יגישו הצדדים הסכם עד ליום 04/01/09, יינתן פסק דין בתביעה. הצדדים לא הגישו לבית המשפט כל הסכם. לפיכך ניתן פסק דין זה.

דיון

המסגרת המשפטית

12. על פי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 , אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים על פי הוראות הדין האישי החל עליו.

13. על פי הדין העברי חיוב במזונות ילדים עד גיל 6, שהינם מ"קטני קטינים", מוטל על האב באופן אבסולוטי. חיוב האב במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו בגילאי 6 עד 15 מקורו בתקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד (ראה ע"א 1375/93 אבוטבול נ' אבוטבול, פ"ד נ(1) 215, 219). מגיל 15 עד 18 חובת המזונות נלמדת מדיני צדקה הכלליים במשפט העברי. החיוב מדין צדקה מביא בחשבון לא רק את הכנסת האב אלא גם את הכנסתה של האם, ואם השניים משתכרים, הרי שההוצאות יחולקו ביניהם ביחסיות מתאימה.

14. הלכה היא ,לעניין צרכיו הבסיסיים של קטין, כי אלה אינם  נקבעים על פי יכולתו הכלכלית של האב אלא מדובר בחובה משפטית שהקריטריון היחיד לה הוא צרכי הקטין. בגדר הצרכים ההכרחיים והבסיסיים של קטין נכללים: דיור (שכר דירה והוצאות דיור שוטפות לרבות אחזקת דירה, ריהוט וציוד לבית, חשמל, מים, גז, טלפון וארנונה), מזון, ביגוד והנעלה, חינוך, בריאות ותחבורה. מה שמעבר לכך - דוגמת צעצועים, חופשות, ביגוד  וצרכי חינוך מעבר למינימום הנדרש - נכללים במסגרת מזונות מדין צדקה וכפופים לתנאי האמידות של שני ההורים כפי שיפורטו להלן.

15. יכולתו של האב לצורך קביעת היקף המזונות ההכרחיים אינה נקבעת אך ורק על פי הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא נגזרת אף ממקורות אחרים העומדים לרשותו דוגמת רכוש, כספים פנויים שהתקבלו ממכירת רכוש, חסכונות וכן פוטנציאל השתכרותו על פי מקצועו וכישוריו (ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147 ; ע"א 130/93 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(2) 721).

16. בחובת מזונות מדין צדקה האם שווה לאב וחיובה במזונות ילדיה תלוי ביכולתה ליתן צדקה, ובקיומם של שאר המבחנים לגבי חוב צדקה: (ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט (3) 822, בעמ' 829-828 ;  ע"א 591/81 פורטוגז הנ"ל; ע"א 254/76 יענקלוביץ נ' יענקלוביץ פ"ד לא(3) 169; ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, שם בעמ' 14; וכן סקירת הנושא בספרו של פרופ' מ. שאווה, הדין האישי בישראל, מהדורה רביעית מורחבת, מודן הוצאה לאור, תל-אביב, התשס"א - 2001 עמ'  273 , 278-280 ובעמ' 299).

17. רק כאשר האישה "אמידה", בין אם מנכסים ובין אם מעבודה, ומצבה הכלכלי שפיר מעבר לפרנסת עצמה - רק אז תחויב במזונות ילדיה מדין צדקה. ברם, כאשר אין משכורתה של האישה מספיקה למחייתה יחויב  האב לבדו במזונות אלה (תמ"א (ת"א) 2245/88 הדר נ' הדר, פ"מ נא(1) 411, 414; א' גריידי מזונות ילדים - הלכה ומעשה, מהדורה שניה, בעמ' 115).